Hay un lugar en la
Patagonia donde el agua tiene el azul de un cielo imposible, un azul nunca
visto. Esta olla, escondida en el medio de los Andes, ha permanecido fuera del
alcance de los humanos y, más allá de los pájaros, los insectos y los animales,
los únicos testigos privilegiados de ese fenómeno han sido la Naturaleza, sus días
y sus noches, derritiéndose entre turquesas y negros, extendidos en el cielo,
aparentemente dormido, hasta transformarse en líquidos que vuelan sobre el
agua, alimentos que serán bebidos por ellos, los duendes, testigos que ni
siquiera han sido registrados por los insectos.
יש מקום בפטגוניה
שבו למים יש כחול של שמיים בלתי אפשריים, כחול שלא נראה כמותו. אגן הזה, החבוי באמצע הרי האנדים, נותר מחוץ להישג
ידו של האדם, ומעבר לציפורים, חרקים ובעלי חיים, העדים המיוחסים היחידים לתופעה זו
היו הטבע, ימיו ולילותיו, המתמזגים בין טורקיז לשחור, שוכבים בשמיים, כנראה ישנים,
עד שהם הופכים לנוזלים שעפים על המים, מזון שישתו על ידם, האלפים, עדים שאפילו לא תועדו
על ידי חרקים.
Traducción (inédita) al hebreo, desde Tel Aviv: Sissi Pagani*
*Traductora
Relato (del libro ¨Breve cuaderno de las epifanias¨) y video inédito : Nicolás García Sáez
Especial para Los Verdes Platónicos y Los Verdes Paralelos
